מקור ספרא, בהר, פרשה א ג׳
1 ג נמצאת אתה אומר כיון שעברו ישראל את הירדן נתחייבו בחלה ובערלה ובחדש. הגיע ששה עשר בניסן נתחייבו בעומר. שהו חמשים יום נתחייבו בשתי הלחם. לארבעה עשרה שנה נתחייבו במעשרות והתחילו מונים לשמיטה. לעשרים ואחת עשו שמיטה. לששים וארבע עשו יובל.
פירוש חפץ חיים על ספרא, בהר, פרשה א ג׳
1 ג בחלה ובערלה ובחדש. פי' שבכולן נאמרה ביאה, ו"מושבותיכם" האמור בחדש פי' מקום שאתם יושבים ולא לאחר ירושה וישיבה כי בכל אלו הדרים לא התנה בהם כיבוש וחילוק, ולזה נתחייבו בהם לאלתר כאשר באו:
2 נתחייבו במעשרות. דכתיב "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא וגו'" - זרעך המיוחד לך דהיינו לאחר כיבוש וחילוק שנשתהא י"ד שנה. אי נמי, דקודם שחלקו הוי ליה הפקר וכתיב "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך" – יצא הפקר שידו וידך שוין בו:
3 התחילו מונים לשמיטה. אחר שחלקו שאז נתחייבו בה כנ"ל עד שנת כ"א שאז היא השנה השביעית:
4 לששים וארבע. היינו שנת הששים וארבע שהוא חמישים שנה אחר י"ד דכיבוש וחילוק: